נולדה בישראל ב-1970 .
עבודותיה של סודאי, והדימויים הנראים בהן, שאובים מהתבוננות בסביבתה החברתית והלאומית, ולרוב הם מבוססים על תכנים הקשורים לנושאים אקטואליים כגון: מאבק, מלחמה, טרור, ושכול.
סודאי נולדה וגדלה בנהריה, עיר בגבול ישראל-לבנון, שהייתה במוקד הסכסוך ערבי ישראלי בשנות ילדותה. החיים תחת איום מתמיד ואינטנסיבי,הביאו אותה כאמנית בוגרת, לעסוק בנושאים הקשורים לשגרת סכנה, טרגדיות אנושיות, ואלימות.
בנוסף, עוסקת סודאי בהדדיות שבין מזרח ומערב, בין המסורתי למודרני ובין המקומי לגלובאלי. היא מתעמקת בהיסטוריה ובהווה של יחסי הגומלין הבין-תרבותיים שבין החברות במזה"ת ובעולם. יחסים גדושים בניגודים תרבותיים וערכיים. בתוך כך היא מתבוננת בחברה הישראלית ובעצמה.
מקורות ההשראה לעבודותיה מגוונים. חלקם לקוחים מצילומי עיתונות, ומחומרי תיעוד של זירות-אירוע שונות, וחלקם על צילומים מהאלבום המשפחתי. סודאי מרבה לשלב בעבודותיה פרטים אוטוביוגרפים, העוסקים בהתבגרות ובמעבר בין ילדות לנשיות.
בעבודותיה נעשה שימוש בטכניקות מעורבות כגון שמן ואקריליק על בד וטכניקות מסורתיות נוספות כגון: תפירה, ריקמה או חיקוי של מלאכות יד שונות. באמצעות טכניקות אלה ובחירת הדימויים היא מתארת את המציאות הקשה ושגרת הזוועות באופן אסתטי ודקורטיבי. הניגוד החריף שנוצר בין התוכן הקשה לבין אופן תיאורו, מעלה שאלות ותהיות לגבי המציאות המתוארת, ומעניק לה פרשנות חדשה. פרשנות המבוססת על פרטים ביוגרפיים ומצבים נפשיים בחייה של האמנית.
עבודותיה של סודאי נכללות באוספים מוזיאליים ופרטיים – אוסף מוזיאון ישראל, אוסף המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין-חרוד, אוסף גיל ברנדס, אוסף עמוס שוקן. אוסף יגאל אהובי. אוסף גלריה ג'ולי מ. ואוספים פרטיים אחרים. כמו כן, נכתב עליהן בעיתונות העולמית והישראלית.

נולדה בישראל ב-1970 .
עבודותיה של סודאי, והדימויים הנראים בהן, שאובים מהתבוננות בסביבתה החברתית והלאומית, ולרוב הם מבוססים על תכנים הקשורים לנושאים אקטואליים כגון: מאבק, מלחמה, טרור, ושכול.
סודאי נולדה וגדלה בנהריה, עיר בגבול ישראל-לבנון, שהייתה במוקד הסכסוך ערבי ישראלי בשנות ילדותה. החיים תחת איום מתמיד ואינטנסיבי,הביאו אותה כאמנית בוגרת, לעסוק בנושאים הקשורים לשגרת סכנה, טרגדיות אנושיות, ואלימות.
בנוסף, עוסקת סודאי בהדדיות שבין מזרח ומערב, בין המסורתי למודרני ובין המקומי לגלובאלי. היא מתעמקת בהיסטוריה ובהווה של יחסי הגומלין הבין-תרבותיים שבין החברות במזה"ת ובעולם. יחסים גדושים בניגודים תרבותיים וערכיים. בתוך כך היא מתבוננת בחברה הישראלית ובעצמה.
מקורות ההשראה לעבודותיה מגוונים. חלקם לקוחים מצילומי עיתונות, ומחומרי תיעוד של זירות-אירוע שונות, וחלקם על צילומים מהאלבום המשפחתי. סודאי מרבה לשלב בעבודותיה פרטים אוטוביוגרפים, העוסקים בהתבגרות ובמעבר בין ילדות לנשיות.
בעבודותיה נעשה שימוש בטכניקות מעורבות כגון שמן ואקריליק על בד וטכניקות מסורתיות נוספות כגון: תפירה, ריקמה או חיקוי של מלאכות יד שונות. באמצעות טכניקות אלה ובחירת הדימויים היא מתארת את המציאות הקשה ושגרת הזוועות באופן אסתטי ודקורטיבי. הניגוד החריף שנוצר בין התוכן הקשה לבין אופן תיאורו, מעלה שאלות ותהיות לגבי המציאות המתוארת, ומעניק לה פרשנות חדשה. פרשנות המבוססת על פרטים ביוגרפיים ומצבים נפשיים בחייה של האמנית.
עבודותיה של סודאי נכללות באוספים מוזיאליים ופרטיים – אוסף מוזיאון ישראל, אוסף המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין-חרוד, אוסף גיל ברנדס, אוסף עמוס שוקן. אוסף יגאל אהובי. אוסף גלריה ג'ולי מ. ואוספים פרטיים אחרים. כמו כן, נכתב עליהן בעיתונות העולמית והישראלית.